רמב"ם (משנה תורה) הלכות אישות פרק כד הלכה ג
ולמה אין להן עקר ויש להן תוספת. העקר שהוא תקנת חכמים כדי שלא תהיה קלה בעיניו להוציאה הואיל ולא הכיר בה אין לה עקר. אבל תוספת שהוא חיב עצמו בה כל זמן שתרצה ותעמד לפניו הרי עמדה בתנאי שלה והרי הקנית לו הנאתה והרי היא עומדת [לפניו] אבל התורה אסרה אותה עליו ומה היא יכולה לעשות. לפיכך יש לה תוספת שאין מעשיה הן הגורמין לה להאסר אחר הנשואין אלא אסורה היתה מקדם:
