רמב"ם (משנה תורה) הלכות אישות פרק כד הלכה יז
מי שראה אשתו שזנתה או שאמרה לו אחת מקרובותיו או מקרובותיה שהוא מאמינם וסומכת דעתו עליהם שזנתה אשתו. בין שהיה האומר איש בין שהיתה אשה הואיל וסמכה דעתו לדבר זה שהוא אמת הרי זה חיב להוציא ואסור לו לבוא עליה ויתן כתבה. ואם הודית לו שזנתה תצא בלא כתבה. לפיכך משביעה בנקיטת חפץ שלא זנתה תחתיו אם ראה אותה בעצמו ואחר כך תגבה כתבתה. אבל בדבר אחר אינו יכול להשביעה אלא על ידי גלגול:
