רמב"ם (משנה תורה) הלכות אישות פרק כד הלכה יח
אמרה לו אשתו שזנתה תחתיו ברצונה אין משגיחין לדבריה שמא עיניה נתנה באחר. אבל אבדה כתבתה עקר ותוספת ואבדה הבלאות שהרי הודית בזנות. ואם היה מאמינה וסומך דעתו על דבריה הרי זה חיב להוציאה. ואין בית דין כופין את האיש לגרש את אשתו בדבר מדברים אלו עד שיבואו שני עדים ויעידו שזנתה אשתו זאת בפניהם ברצונה ואחר כך כופין אותו להוציא:
