רמב"ם (משנה תורה) הלכות ברכות פרק א הלכה יא
כל השומע ברכה מן הברכות מתחלתה ועד סופה ונתכון לצאת בה ידי חובתו יצא ואף על פי שלא ענה אמן. וכל העונה אמן אחר המברך הרי זה כמברך והוא שיהיה המברך חיב באותה ברכה. היה המברך חיב מדברי סופרים והעונה חיב מן התורה לא יצא ידי חובתו עד שיענה או עד שישמע ממי שהוא חיב בה מן התורה כמוהו:
