רמב"ם (משנה תורה) הלכות ברכות פרק א הלכה יב
רבים שנתועדו לאכל פת או לשתות יין וברך אחד מהן וענו כלם אמן הרי אלו מתרין לאכל ולשתות. אבל אם לא נתכונו לאכל כאחד אלא זה בא מעצמו וזה בא מעצמו אף על פי שהן אוכלין מככר אחד כל אחד ואחד מברך לעצמו. במה דברים אמורים בפת ויין בלבד אבל שאר אכלים ומשקין אינן צריכין הסבה אלא אם ברך אחד מהן וענו כלן אמן הרי אלו אוכלים ושותין. ואף על פי שלא נתכונו להסב כאחד:
