כל השומע אחד מישראל מברך ברכה מכל הברכות כלן אף על פי שלא שמע הברכה כלה מתחלתה ועד סופה ואף על פי שאינו חיב באותה ברכה חיב לענות אמן. ואם היה המברך גוי או אפיקורוס או כותי או תינוק המתלמד או שהיה גדול ושנה ממטבע הברכה אין עונין אחריהן אמן:
