רמב"ם (משנה תורה) הלכות ברכות פרק יא הלכה ח
כל מצוה שעשיתה היא גמר חיובה מברך בשעת עשיה. וכל מצוה שיש אחר עשיתה צווי אחר אינו מברך אלא בשעה שעושה הצווי האחרון. כיצד. העושה סכה או לולב או שופר או ציצית או תפלין או מזוזה אינו מברך בשעת עשיה אשר קדשנו במצותיו וצונו לעשות סכה או לולב או לכתב תפלין מפני שיש אחר עשיתו צווי אחר. ואימתי מברך בשעה שישב בסכה או כשינענע הלולב או כשישמע קול השופר או כשיתעטף בציצית ובשעת לבישת תפלין ובשעת קביעת מזוזה. אבל אם עשה מעקה מברך בשעת עשיה אשר קדשנו במצותיו וצונו לעשות מעקה. וכן כל כיוצא בזה:
