רמב"ם (משנה תורה) הלכות גירושין פרק י הלכה טז
וכל אחת מהן מתרת להנשא לבן העד שהעיד לה. או לבן החכם שאסרה על בעלה. או לבן הנטען עליה או לשאר קרובין. שאין אדם חוטא כדי שיהנה אחר. ומתרת האשה להנשא לאחד מעדי גרושיה או מעדי מאוניה. או לאחד מן הדינים שחלצה בפניהם. שאין חוששין אלא לעדות אחד. ולעולם יתרחק אדם מעדות מאון ויתקרב לחליצה:
