רמב"ם (משנה תורה) הלכות גירושין פרק י הלכה יז
המגרש את אשתו וחזר ובעלה בפני עדים קדם שתנשא לאחר בין שגרשה מן הנשואין בין מן הארוסין הואיל ואשתו היתה הרי זו בחזקת שהחזירה ולשם קדושין בעל ולא לשם זנות. ואפלו ראו אותו שנתן לה מעות. שחזקה היא שאין אדם עושה בעילתו באשתו בעילת זנות והרי בידו לעשותה בעילת מצוה. לפיכך הרי זו בחזקת מקדשת קדושי ודאי וצריכה ממנו גט שני:
