רמב"ם (משנה תורה) הלכות גנבה פרק ג הלכה א

כבר בארנו בהלכות נערה שכל העושה עברה שיש בה עון מיתת בית דין ותשלומין אינו משלם אף על פי שהיה שוגג. והעושה עברה שנתחיב בה מלקות ותשלומין לוקה ואינו משלם שאין אדם לוקה ומשלם. לפיכך אם היה שוגג או לא התרו בו משלם ואינו לוקה. במה דברים אמורים שנתחיב בתשלומין עם עון מיתת בית דין כאחת או שנתחיב תשלומין ומלקות בבת אחת. אבל אם נתחיב בתשלומין ואחר כך נתחיב במיתת בית דין או במלקות או שנתחיב מלקות או מיתת בית דין ואחר כך נתחיב בתשלומין הרי זה לוקה ומשלם ומת ומשלם: