רמב"ם (משנה תורה) הלכות גנבה פרק ג הלכה ב

כיצד. זרק חץ בשבת מתחלת ארבע לסוף ארבע וקרע בגד חברו בהליכתו או שהדליק גדיש חברו בשבת או שגנב כיס בשבת והיה מגררו עד שהוציאו מרשות הבעלים שהיא רשות היחיד לרשות הרבים ואבדו שם הרי זה פטור מן התשלומין שאסור שבת ואסור גנבה והזק באין כאחד. אבל אם גנב כיס בשבת והגביהו שם ברשות היחיד ואחר כך הוציאו לרשות הרבים והשליכו לנהר חיב לשלם תשלומי כפל שהרי נתחיב באסור גנבה קדם שיתחיב באסור סקילה. וכן כל כיוצא בזה. וכן אם קצץ אילן חברו ביום טוב והתרו בו או שהדליק את הגדיש ביום הכפורים והתרו בו או גנב וטבח ביום הכפורים והתרו בו פטור מן התשלומין אבל אם לא התרו בו חיב בתשלומין ומשלם תשלומי ארבעה וחמשה: