רמב"ם (משנה תורה) הלכות דעות פרק ה הלכה ג
כשהחכם שותה יין אינו שותה אלא כדי לשרות אכילה שבמעיו. וכל המשתכר הרי זה חוטא ומגנה ומפסיד חכמתו. ואם נשתכר בפני עמי הארץ הרי זה חלל את השם. ואסור לשתות יין בצהרים ואפלו מעט אלא אם היה בכלל האכילה. שהשתיה שהיא בכלל האכילה אינה משכרת. ואין נזהרין אלא מיין שלאחר המזון:
