רמב"ם (משנה תורה) הלכות יבום וחליצה פרק ד הלכה ו
כיצד חולצין. מביאין לו מנעל של עור שיש לו עקב ואינו תפור בפשתן ולובשו בימין וקושר רצועותיו על רגלו. ועומד הוא והיא בפני בית דין ומקרין ליבמה בלשון הקדש (דברים כה ז) ״מאן יבמי״ וגו'. ואחר כך מקרין ליבם (דברים כה ח) ״לא חפצתי לקחתה״. ונועץ רגלו בארץ והיא יושבת ופושטת ידה בפני בית דין ומתרת רצועות המנעל מעל רגלו וחולצת המנעל ומשלכת אותו לארץ ומשישמט רב העקב התרה היבמה לזר: