רמב"ם (משנה תורה) הלכות יבום וחליצה פרק ד הלכה כד

חליצה מטעית פסולה. כיצד. כגון שאמרו לו חלץ לה ובכך אתה כונסה. או שאמרו לו חלץ לה שזו מצוה היא ואינה מפסדת עליך כלום ואם תרצה אחר כך ליבם תיבם וכיוצא בדברים אלו פסולה. אבל אם הטעוהו ואמרו לו חלץ לה על מנת שתתן לך מאתים זוז או על תנאי כך וכך אף על פי שלא נתנה ולא נתקים התנאי חליצתה כשרה שהרי נתכון לחלץ לה: