רמב"ם (משנה תורה) הלכות מאכלות אסורות פרק י הלכה ה
תבואה שהשרישה אחר העמר וקצרה וזרע מן החטים בקרקע. ואחר כך קרב העמר הבא ועדין החטים בקרקע. הרי אלו ספק אם התירן העמר כאלו היו מנחין בכד. או לא יתיר אותן מפני שבטלו בקרקע. לפיכך אם לקט מהם ואכל אינו לוקה. ומכין אותו מכת מרדות. וכן שבלת שהביאה שליש מלפני העמר ועקרה ושתלה אחר שקרב העמר והוסיפה הרי זו ספק אם תהיה אסורה מפני התוספת עד שיבוא העמר הבא או לא תהיה אסורה שהרי השרישה קדם העמר:
