כשם שאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם. כך אין אדם מקנה למי שלא בא לעולם. ואפלו עבר הרי הוא כמי שלא בא לעולם. והמזכה לעבר לא קנה. ואם היה בנו הואיל ודעתו של אדם קרובה אצל בנו קנה:
