רמב"ם (משנה תורה) הלכות מלוה ולוה פרק ו הלכה ב

המלוה את חברו לא ימשך את עבדו כדי שיעשה בו מלאכה אף על פי שהעבד יושב ובטל. ולא ידור בחצרו בחנם אף על פי שאין החצר עשויה לשכר ואין דרך בעל החצר להשכיר. ואם דר צריך להעלות לו שכר. ואם לא העלה לו הרי זה אבק רבית לפי שלא התנה עמו שילוהו וידור בחצרו. לפיכך אם עדין לא החזיר לו חובו ובא לנכות שכר החצר שדר בה מן החוב אם היה השכר כנגד החוב אינו מנכה לו הכל אלא כמו שיראו הדינים. שאם תסלק אותו בלא כלום הרי זה כמו שהוציא אותו בדינין ואבק רבית אינה יוצאה בדינין: