רמב"ם (משנה תורה) הלכות מלוה ולוה פרק ט הלכה ב

כל דבר שהוא מחסר מלאכה אחת או שתים פוסק עמו עליו. היה מחסר שלש מלאכות אינו פוסק אלא אם כן יצא השער שכיון שהוא מחסר שלש מלאכות הרי זה כמי שאין לו מאותו המין כלום וכמו לא בא לעולם עדין. כיצד. גדיש שהיה מחסר הנחה בשמש שיבש ודישה וזריה אינו פוסק עליו אלא אם כן יצא השער. היה יבש ואינו מחסר אלא דישה וזריה פוסק עליו. ביצים של יוצר שהיו מחסרין לפיפה ויבוש והולכה לכבשן ושרפה והוצאה אינו פוסק עליהן. היו יבשין ואינן מחסרין אלא הולכה לכבשן ושרפה פוסק עליהן. והוא שיהיה דרך הלוקח להוציא אותו מן הכבשן. אבל אם היה המוכר הוא שמוציא הרי אלו מחסרין שלש ואינו פוסק עליהן עד שיצא השער. וכן כל כיוצא בזה: