רמב"ם (משנה תורה) הלכות מלוה ולוה פרק יב הלכה יא
ובית דין שהכריזו כראוי ובדקו יפה יפה ודקדקו בשומא אף על פי שטעו ומכרו שוה מנה במאתים או מאתים במנה הרי מכרן קים. אבל אם לא בדקו בשומא ולא כתבו אגרת בקרת שהיא דקדוק השומא וההכרזה וטעו והותירו שתות או פחתו שתות מכרן בטל. פחות משתות מכרן קים. וכן אם מכרו קרקע בעת שאינן צריכין להכריז עליה וטעו שתות או הותירו שתות מכרן בטל אף על פי שהכריזו. פחות משתות מכרן קים אף על פי שלא הכריזו שאינן צריכין הכרזה באותו העת. איזהו העת שאינן צריכין הכרזה בעת שימכרו קרקע לקבורה או למזון האשה והבנות או לתן מנת המלך אין צריכין הכרזה לפי שהדבר נחוץ. וכן בית דין שמכרו דברים שאינן טעונין הכרזה וטעו בשתות מכרן בטל. פחות משתות מכרן קים. ואלו הן הדברים שאין מכריזין עליהם העבדים והשטרות והמטלטלין. העבדים שמא ישמעו ויברחו. והשטרות והמטלטלין שמא יגנבו. לפיכך שמין אותן בבית דין ומוכרין אותן מיד. ואם השוק קרוב למדינה מוליכין אותן לשוק: