רמב"ם (משנה תורה) הלכות מלוה ולוה פרק יד הלכה ג
הוציא עליו שטר מקים והלוה טוען ואומר שטר מזיף הוא ומעולם לא כתבתי שטר זה. או שטען שחוב זה רבית הוא או אבק רבית. או שטען שהוא שטר אמנה או שאמר כתבתי ללוות ולא לויתי. כללו של דבר טוען טענה שאם הודה בעל השטר היה השטר בטל והמלוה עומד בשטרו ואומר שזה שקר טוען ואמר הלוה ישבע לי ויטל הרי זו מחלקת בין הגאונים יש מי שהורה שחיב בעל השטר להשבע כעין של תורה כמי שטען עליו שפרעו. ורבותי הורו שלא ישבע המלוה אלא אם טען עליו הלוה שפרעו בלבד. שהרי הודה בשטר ולפרעון הוא עומד. אבל כל אלו הטענות לא כל הימנו לבטל שטר מקים אלא ישלם ואחר כך יטען על המלוה במה שירצה שאם יודה יחזיר לו ואם כפר ישבע הסת. ולזה דעתי נוטה: