רמב"ם (משנה תורה) הלכות מלוה ולוה פרק יד הלכה ו

הוציא עליו שטר מקים ואמר הלוה מזיף הוא ומעולם לא כתבתיו או שטר אמנה הוא ואמר המלוה כן הדברים אבל שטר כשר היה לי ואבד אף על פי שהמלוה הוא ששבר את שטרו ואלו רצה אמר אינו מזיף שהרי נתקים בבית דין אינו גובה בו כלום אלא נשבע הלוה הסת ונפטר שהרי זה השטר כחרס הוא חשוב: