רמב"ם (משנה תורה) הלכות מלוה ולוה פרק יד הלכה ה

הוציא עליו שטר חוב שאינו יכול לקימו ואמר הלוה אמת שאני כתבתי שטר זה אבל פרעתיו או אמנה הוא או כתבתי ללוות ועדין לא לויתי וכל כיוצא בזה הואיל ואם רצה אמר לא היו דברים מעולם והרי מפיו נתקים הרי זה נאמן וישבע הסת ויפטר. ואם קימו המלוה אחר כך בבית דין הרי הוא כשאר השטרות: