רמב"ם (משנה תורה) הלכות מלוה ולוה פרק י הלכה א

כשם שמתר למוכר לפסק על שער שבשוק כך מתר ללוות הפרות סתם ופורעין סתם בלא קביעת זמן על השער שבשוק. כיצד. היה השער קבוע וידוע לשניהם ולוה מחברו עשר סאין חיב להחזיר לו עשר סאין אף על פי שהוקרו החטים שהרי כשלוה ממנו היה השער ידוע ואלו רצה היה קונה ומחזיר לו שהרי לא קבע לו זמן: