רמב"ם (משנה תורה) הלכות מלוה ולוה פרק כב הלכה ב

טען ואמר שטר זה שנתקים בפניהם מזיף הוא אני אביא ראיה ואבטלנו ועדי במקום פלוני והם פלוני ופלוני. אם נראה לדינין שיש ממש בדבריו קובעין לו זמן להביא עדיו ואם נראה להם שאינו בא אלא בעלילות דברים ובטענות של דפי אומרים לו שלם ואחר כך אם יש לו ראיה יחזר. ואם היה המלוה אלם ושמא אינו יכול להוציאו מידו מניחין על ידי שליש: