רמב"ם (משנה תורה) הלכות מלוה ולוה פרק כו הלכה א

המלוה את חברו בשטר ואחר שהעידו העדים בשטר בא ערב וערב את הלוה אף על פי שקנו מידו ונשתעבד לשלם כמו שבארנו כשיבוא המלוה להפרע מנכסי הערב הזה אינו טורף מנכסים משעבדים. היה הערב בגופו של שטר קדם חתימת העדים אם כתבו פלוני ערב שהרי אינו מערב עם הלוה במלוה אינו גובה ממנו מן המשעבדים. אבל אם כתוב בשטר פלוני לוה מפלוני כך וכך ופלוני ערב שהרי ערבו לוה עם ערב בשטר וקנו מידו של ערב ואחר כך חתמו עדים בשטר הרי זה נפרע מנכסי ערב המשעבדים: