רמב"ם (משנה תורה) הלכות מלוה ולוה פרק כ הלכה ד
באו כלן ביחד לגבות. וכן בעלי חובות שכל אחד מהן קודם לזמן חברו שבאו לגבות מן המטלטלין שהרי אין בהן דין קדימה. או שבאו לגבות מקרקע שקנה הלוה לאחר שלוה מן האחרון שבהן ואין בנכסים כדי שיגבה כל אחד מהן את חובו. מחלקין ביניהן. כיצד חולקין. אם כשיתחלק הממון הנמצא על מנינם יגיע לפחות שבהן כשעור חובו או פחות חולקים לפי מנינם בשוה. ואם יגיע לפחות שבהם יותר על חובו חולקים מכל הממון ביניהם כדי שיגיע לפחות שבהם כשעור חובו וחוזרין הנשארים מבעלי חובות וחולקין היתר ביניהן כדרך הזאת. כיצד. היו שלשה חובות של זה מנה ושל זה מאתים ושל זה שלש מאות אם היה כל הנמצא שלש מאות נוטלין מאה מאה. וכן אם נמצא שם פחות משלש מאות חולקין בשוה. נמצא שם יתר על שלש מאות חולקין שלש מאות בשוה ויסתלק בעל המאה ושאר הממון חולקין אותו השנים על אותה הדרך. כיצד. נמצאו שם חמש מאות או פחות חולקין שלש מאות בשוה ויסתלק האחד וחוזרין וחולקין המאתים או הפחות בשוה ויסתלק השני. נמצא שם שש מאות חולקין שלש מאות בשוה ויסתלק בעל המנה וחוזרין וחולקין המאתים בין השנים בשוה ויסתלק בעל המאתים. ונותנין המאה הנשארים לבעל השלש מאות ונמצא בידו שלש מאות בלבד. ועל דרך זו חולקין אפלו הן מאה כשיבואו לגבות כאחת. ויש מן הגאונים שהורו שחולקין לפי ממונם: