רמב"ם (משנה תורה) הלכות מלוה ולוה פרק כ הלכה ה

ראובן ושמעון לכל אחד משניהם שטר חוב על לוי ראובן שטרו בחמישי בניסן ושמעון שטרו בניסן סתם והרי יש ללוי שדה שאינה כדי חוב של שניהם מורידין לתוכה ראובן שמא שטרו של שמעון בסוף ניסן היה. וכן אין שמעון יכול לטרף מאיר ואילך שהרי הלוקח אומר לו שמא באחד בניסן הוא זמנו של שטרך והרי שדה בת חורין ביד ראובן שתגבה אותה ויבוא ראובן שהוא אחר זמנך והוא שיש לו לטרף ממנו. לפיכך אם כתבו הרשאה זה לזה טורפין מאיר ואילך מכל צד. והוא הדין בראובן ושמעון שמכר להן לוי שדה אחת בשני שטרות שטרו של זה בחמשה בניסן ושטרו של זה בניסן סתם: