רמב"ם (משנה תורה) הלכות מלכים ומלחמותיהם פרק ב הלכה ו

כדרך שחלק לו הכתוב הכבוד הגדול. וחיב הכל בכבודו. כך צוהו להיות לבו בקרבו שפל וחלל שנאמר (תהילים קט כב) "ולבי חלל בקרבי". ולא ינהג גסות לב בישראל יתר מדאי שנאמר (דברים יז כ) "לבלתי רום לבבו מאחיו". ויהיה חונן ומרחם לקטנים וגדולים. ויצא ויבוא בחפציהם ובטובתם. ויחוס על כבוד קטן שבקטנים. וכשמדבר אל כל הקהל בלשון רבים ידבר רכות. שנאמר (דברי הימים א כח ב) "שמעוני אחי ועמי". ואומר (מלכים א יב ז) "אם היום תהיה עבד לעם הזה" וגו'. לעולם יתנהג בענוה יתרה. אין לנו גדול ממשה רבנו והוא אומר (שמות טז ח) "ונחנו מה לא עלינו תלנתיכם". ויסבל טרחם ומשאם ותלונותם וקצפם כאשר ישא האומן את היונק. רועה קראו הכתוב. לרעות ביעקב עמו. ודרכו של רועה מפרש בקבלה כרעה עדרו ירעה בזרעו יקבץ טלאים ובחיקו ישא וגו':