רמב"ם (משנה תורה) הלכות מעילה פרק א הלכה י

מתר לתלש את השער לכתחלה מן הקדשים כדי להראות המום לממחה. ואותו השער שתלש או שנשר מן הבהמה או מן הבכור והמעשר הרי זה אסור בהניה אפלו לאחר שישחטו מפני מומן. גזרה שמא ישהה אותן הואיל ואינן באין לכפרה. אבל צמר הנושר מן החטאת והאשם מתר בהניה לאחר שחיטתן מפני מומן. הואיל ולכפרה הן באין אינו משהה אותן. ואם נתלש מן העולה הרי זה ספק. וכל שיתלש מכל הקדשים אחר שנפל בהן מום הרי הוא מתר בהניה שהרי לא תלש בידו. חוץ מן הבכור והמעשר שאף הנתלש ממנו אחר שנפל בו מום אסור בהניה: