רמב"ם (משנה תורה) הלכות מעילה פרק ב הלכה טז

כל בהמת קדשי קדשים שהיא בעלת מום בין שקדם מום קבוע להקדשה בין שקדם הקדשה למום קבוע ואפלו היתה מחסר זמן מועלין בהם משהקדשו עד שיפדו. אבל תורין שלא הגיע זמנן ובני יונה שעבר זמנן והן קדשי מזבח אף על פי שאסור להנות בהן הנהנה לא מעל. הואיל ואינן ראויין לפדיון הרי הם כחטאות המתות לפיכך אין מועלין בהן: