רמב"ם (משנה תורה) הלכות מעשרות פרק ט הלכה ז

וכן המזמין את חברו שיאכל אצלו והוא אינו מאמינו על המעשרות אומר מערב שבת מה שאני עתיד להפריש למחר הרי הוא מעשר ושאר מעשר סמוך לו. וזה שעשיתי מעשר עשוי תרומת מעשר על שאר הסמוך לו ומעשר שני בצפונו או בדרומו והרי הוא מחלל על המעות. מפני שמתר לאדם להתנות תנאים אלו על הדמאי אף על פי שאינו ברשותו. אבל בודאי אינו מתנה אלא על דבר שברשותו: