רמב"ם (משנה תורה) הלכות מתנות עניים פרק ב הלכה יב

אין מניחין את הפאה אלא בסוף השדה. כדי שיהיו עניים יודעין מקום שיבואו לו וכדי שתהיה נכרת לעוברים ולשבים ולא יחשד. ומפני הרמאים שלא יתכון לקצר הכל ואומר לאלו שרואים אותו קוצר סוף השדה בתחלת השדה הנחתי. ועוד שלא ישמר שעה שאין שם אדם ויניחנה ויתננה לעני הקרוב לו. עבר והניח הפאה בתחלת השדה או באמצעה הרי זו פאה. וצריך שיניח בסוף השדה כשעור הפאה הראויה למה שנשאר בשדה אחר שהפריש את הראשונה: