רמב"ם (משנה תורה) הלכות עבדים פרק א הלכה ו
כל עבד עברי אסור לעבד בו בפרך. ואיזו היא עבודת פרך זו עבודה שאין לה קצבה ועבודה שאינו צריך לה אלא תהיה מחשבתו להעבידו בלבד שלא יבטל. מכאן אמרו חכמים שלא יאמר לו עדר תחת הגפנים עד שאבוא שהרי לא נתן לו קצבה. אלא יאמר לו עדר עד שעה פלונית או עד מקום פלוני. וכן לא יאמר לו חפר מקום זה והוא אינו צריך לו. ואפלו להחם לו כוס של חמין או להצן ואינו צריך לו אסור ועובר עליו בלא תעשה שנאמר (ויקרא כה מג) "לא תרדה בו בפרך". הא אינו עושה לו אלא דבר קצוב שהוא צריך לו. וכן העכו"ם שנמכר לו אם רדה בו בפרך הרי ישראל מצוין למנעו. ואם הניחוהו עוברים בלא תעשה שנאמר (ויקרא כה נג) "לא ירדנו בפרך לעיניך". ואין אנו נזקקין לכנס לרשותו של עכו"ם ולבדק אחריו שלא יעבידנו בפרך שנאמר לעיניך בזמן שאתה רואה: