רמב"ם (משנה תורה) הלכות עבדים פרק ו הלכה א

הכותב גט שחרור לעבדו וזכה לו בו על ידי אחר ואמר זכה בגט זה לפלוני עבדי יצא לחרות אף על פי שלא הגיע גט לידו שזכין לאדם שלא בפניו. אבל אם אמר תנו גט זה לעבדי אינו יכול לחזר בו ולא יצא העבד לחרות עד שיגיע הגט לידו. לפיכך האומר תנו גט זה לעבדי ומת לא יתנו לאחר מיתה: