רמב"ם (משנה תורה) הלכות עדות פרק ג הלכה ה
כל עד שנחקרה עדותו בבית דין בין בדיני ממונות בין בדיני נפשות אין יכול לחזר בו. כיצד. אמר מטעה הייתי שוגג הייתי ונזכרתי שאין הדבר כן. לפחדו עשיתי. אין שומעין לו אפלו נתן טעם לדבריו. וכן אינו יכול להוסיף בעדותו תנאי. כללו של דבר כל דברים שיאמר העד אחר שנחקרה עדותו שיבוא מכללן בטול העדות או הוספת תנאי בה אין שומעין לו:
