רמב"ם (משנה תורה) הלכות עדות פרק ג הלכה ו
עדים החתומים על השטר הרי הן כמי שנחקרה עדותן בבית דין ואין יכולין לחזר בהן. במה דברים אמורים כשאפשר לקים השטר שלא מפיהן כגון שהיו שם עדים שזה כתב ידן או שהיה כתב ידן יוצא ממקום אחר. אבל אם אי אפשר לקים את השטר אלא מפיהן ואמרו כתב ידינו הוא זה אבל אנוסים היינו קטנים היינו קרובים היינו מטעים היינו הרי אלו נאמנים ויבטל השטר:
