רמב"ם (משנה תורה) הלכות עדות פרק ה הלכה ה
וכיצד בודקין את הדבר. כשיבואו לבית דין עדים מרבין. כת אחת אומר להם כשראיתם זה שהרג או חבל להעיד באתם או לראות. כל מי שאומר לא להעיד עליו אלא לראות מה הדבר ובכלל העם באתי מפרישין אותו. וכל מי שאומר לא הייתי עומד אלא להעיד ולכון העדות מפרישין אותו. אם נמצא באלו שנתכונו להעיד קרוב או פסול עדות כלם בטלה. במה דברים אמורים כשהיה בהן קרוב או פסול. אבל אם כלם כשרים אחד שנתכון להעיד או שלא נתכון להעיד הואיל וראה הדבר וכון עדותו והיה שם התראה חותכין הדין על פיו. בין בדיני ממונות בין בדיני נפשות:
