רמב"ם (משנה תורה) הלכות עדות פרק ה הלכה ו
שטר שהיו עדיו מרבין ונמצא אחד מהן קרוב או פסול או שהיו בהם שנים קרובים זה לזה. והרי אין העדים קימין כדי לשאל אותן. אם יש שם עדות ברורה שכלם ישבו לחתם שהרי נתכונו להעיד הרי זה בטל. ואם לאו תתקים העדות בשאר. ולמה מקימין העדות בשאר שהרי אפשר שחתמו הכשרים והניחו מקום לגדול לחתם ובא זה הקרוב או הפסול וחתם שלא מדעתם:
