רמב"ם (משנה תורה) הלכות עדות פרק יז הלכה א
מי שהעידו לו אנשים רבים וגדולים בחכמה וביראה שהם אומרים שראו פלוני שעבר עברה פלונית. או שלוה מפלוני. אף על פי שהוא מאמין הדבר בלבו כאלו ראהו לא יעיד עד שיראה הדבר בעיניו או יודה לו הלוה מפיו ויאמר לו היה עלי עד שפלוני הלוה לי מנה. שנאמר (ויקרא ה א) "והוא עד או ראה או ידע". ואין לך עדות שמתקימת בראיה או בידיעה אלא עדות ממון. וכל המעיד מפי אחרים הרי זה עד שקר ועובר בלא תעשה שנאמר (שמות כ יג) "לא תענה ברעך עד שקר":
