רמב"ם (משנה תורה) הלכות עדות פרק יז הלכה ב
לפיכך מאימין אף על עדי הממון. וכיצד מאימין עליהן. [מאימין עליהם] בפני הכל. ומודיעין אותן כח עדות שקר ובשת המעיד בה בעולם הזה ובעולם הבא. ואחר כך מוציאין את כל האדם לחוץ ומשירין את הגדול שבעדים ואומר לו אמר היאך אתה יודע שזה חיב לזה. אם אמר שהוא אמר לי חיב אני לו או איש פלוני אמר לי שהוא חיב לו לא אמר כלום עד שיאמר בפנינו הודה לו שהוא חיב לו. והיו מכניסין את העד השני ובודקין אותו כך. נמצאו דבריהן מכונין נושאין ונותנין בדבר וגומרין הדין:
