רמב"ם (משנה תורה) הלכות עדות פרק כ הלכה ג
היו העדים שלשה אפלו מאה אם העידו בבית דין זה אחר זה והעיד כל אחד מהן אחר חברו בתוך כדי דבור והוזמו מקצתן אין נענשין עד שיוזמו כלן. אבל אם היה הפסק בין זה לזה יתר מכדי דבור שהוא כדי שאלת שלום תלמיד לרב. הרי נחלקה העדות והשנים שהוזמו נענשין והשנים האחרים שהיה בין דבריהן ודברי הראשונים הפסק אין נענשין. ואף על פי שבטלה העדות כלה. מפני שהן כת אחת הואיל ונפסלה מקצתה נפסלה כלה:
