רמב"ם (משנה תורה) הלכות עדות פרק כ הלכה ד
העיד האחד ונחקרה עדותו ואמר השני אף אני כמוהו או שאמר הן כיוצא בזה והוזמו שניהן הרי שניהן נהרגין או לוקין או משלמין. שכל עד שאמר אחר עדות חברו הן הרי זה כמי שנחקר והעיד כמו שהעיד חברו. ואין לעדים זוממין שגגה לפי שאין בה מעשה. לפיכך אין צריכים התראה כמו שבארנו:
