רמב"ם (משנה תורה) הלכות עירובין פרק ז הלכה א
מי שיצא מערב שבת חוץ למדינה ועמד במקום ידוע בתוך התחום או בסופו ואמר שביתתי במקום זה וחזר לעירו ולן שם. יש לו להלך למחר מאותו מקום אלפים אמה לכל רוח. וזה הוא עקר ערובי תחומין לערב ברגליו. ולא אמרו לערב בהנחת מזון שתי סעדות בלבד במקום אף על פי שלא יצא ולא עמד שם אלא להקל על העשיר שלא יצא אלא ישלח ערובו ביד אחר ויניחו לו:
