רמב"ם (משנה תורה) הלכות עירובין פרק ז הלכה ד
מי שעמד מבעוד יום ברשות היחיד וקנה שם שביתה או שהיה בא בדרך ונתכון לשבת ברשות היחיד הידוע אצלו וקנה שם שביתתו הרי זה מהלך את כלה וחוצה לה אלפים אמה לכל רוח. ואם היתה רשות היחיד זו מקום שלא הקף לדירה או תל או בקעה אם היה בה בית סאתים או פחות מהלך את כלה וחוצה לה אלפים אמה לכל רוח. ואם היתה יותר על בית סאתים אין לו בה אלא ארבע אמות וחוצה מהן אלפים אמה לכל רוח. וכן אם הניח ערובו במקום שלא הקף לדירה:
