רמב"ם (משנה תורה) הלכות עירובין פרק ז הלכה ח
אנשי העיר ששלחו אחד מהן להוליך להן ערובן למקום ידוע והחזיק בדרך והחזירו חברו ולא הוליך ערובן. הן לא קנו שביתה באותו מקום שהרי לא הנח שם ערובן ואין להן להלך ממדינתן אלא אלפים אמה לכל רוח. והוא קנה שם ערוב שהרי הוא בא בדרך ונתכון לשבת שם והחזיק בדרך. לפיכך יש לו להלך לאותו מקום למחר ולהלך ממנו אלפים אמה לכל רוח:
