רמב"ם (משנה תורה) הלכות שבועות פרק א הלכה ח
שבועת הפקדון כיצד. כל מי שיש ממון חברו בידו בין פקדון בין מלוה או שגזלו או עשקו או מצא לו אבדה ולא החזירה וכיוצא בזה ותבע ממנו ממון שיש לו בידו וכפר בו הרי זה עובר בלא תעשה שנאמר (ויקרא יט יא) "לא תכחשו" זו אזהרה לכפירת ממון. ואין לוקין על לאו זה. ואם נשבע לו על שקר על ממון שכפר בו הרי זה עובר בלאו אחר ועל זה נאמר (ויקרא יט יא) "לא תשקרו איש בעמיתו" זו אזהרה לנשבע על כפירת ממון. ושבועה זו היא הנקראת שבועת הפקדון:
