רמב"ם (משנה תורה) הלכות שבועות פרק א הלכה ט
ומה הוא חיב על שבועת הפקדון ששקר בה. משלם את הקרן שכפר בו עם תוספת חמש. ומקריב אשם ודאי בין שהיה מזיד בין שהיה שוגג שנאמר (ויקרא ה כא) "וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או בגזל" וגו' (ויקרא ה כג) "והיה כי יחטא ואשם". ולא נאמר בו ונעלם ממנו, לחיב מזיד כשוגג: