והוא שיזיד בפקדון או בממון שנתחיב בו וידע בו בשעת שבועה. אבל אם שגג ושכח שיש לו אצלו ממון וכפר ונשבע ואחר כך ידע הרי זה אנוס ופטור מכלום. וכן אם לא ידע שאסור לשבע לשקר על כפירת ממון הרי זה אנוס ופטור:
