רמב"ם (משנה תורה) הלכות שביתת יום טוב פרק ו הלכה כד

נשים במועד בפני המת מענות אבל לא מטפחות ולא מקוננות. נקבר המת אינן מענות. בראשי חדשים וחנכה ופורים בפני המת מענות ומטפחות אבל לא מקוננות. אי זהו ענוי שכלן עונות כאחת. קינה אחת אומרת וכלן עונות. ואסור לאדם שיעורר על מתו קדם לרגל שלשים יום כדי שלא יבא הרגל והוא נעצב ולבו דואג וכואב מזכרון הצער אלא יסיר הדאגה מלבו ויכון דעתו לשמחה: