רמב"ם (משנה תורה) הלכות שביתת יום טוב פרק ז הלכה א

חלו של מועד אף על פי שלא נאמר בו (ויקרא כג כד) (ויקרא כג לט) "שבתון" הואיל ונקרא (ויקרא כג ז) "מקרא קדש" והרי הוא זמן חגיגה במקדש אסור בעשית מלאכה כדי שלא יהיה כשאר ימי החל שאין בהן קדשה כלל. והעושה בו מלאכה האסורה מכין אותו מכת מרדות מפני שאסורו מדברי סופרים. ולא כל מלאכת עבודה אסורה בו כיום טוב שסוף הענין בדברים שנאסרו בו כדי שלא יהיה כיום חל לכל דבר. לפיכך יש מלאכות אסורות בו ויש מלאכות מתרות בו: